כאבי גב ואחוזי נכות –
לפי מה הוועדה באמת קובעת

אחת השאלות שחוזרות אצלנו הכי הרבה נשמעת בערך כך: "ה-MRI שלי מראה פריצת דיסק, אז למה קיבלתי אחוזים נמוכים?"

התשובה נמצאת בסעיף אחד בתקנות, והיא מפתיעה רבים: הוועדה הרפואית כמעט לא קובעת אחוזים לפי צילום ההדמיה. היא קובעת אותם לפי טווח התנועה שנמדד בחדר, לפי ממצא נוירולוגי, ולפי קיבוע. אפשר להגיע עם ממצא הדמייתי מרשים ולצאת עם אחוז נמוך — וגם ההפך.

בעמוד הזה מובאת הטבלה הרשמית המלאה של סעיף 37, ולצידה מה שאנחנו רואים קורה בוועדות בפועל.

סעיף 37 — הסעיף שקובע

אחוזי הנכות לעמוד השדרה נקבעים לפי סעיף 37 ברשימת הליקויים. להלן הסעיף המלא, כלשונו:

המקור: רשימת הליקויים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז–1956, כפי שהיא מופיעה בספר המבחנים של המוסד לביטוח לאומי. לספר המבחנים המלא באתר ביטוח לאומי. הטבלה מובאת כלשונה לצורך מידע. הקביעה בפועל היא של הוועדה הרפואית בלבד.

שלוש קריאות שמסבירות כמעט כל אכזבה

1. ההדמיה אינה הקובעת — התפקוד הוא

שימו לב לניסוח של 37(10): בקע דיסקוס שהתרפא מזכה ב־0%. וכשקיימות הפרעות, התקנה לא נוקבת באחוז משלה אלא מפנה חזרה להגבלת התנועות או לממצא הנוירולוגי.

המשמעות המעשית: פריצת דיסק היא הסבר לממצא, לא ליקוי שמתומחר בפני עצמו. מי שמגיע לוועדה עם דיסק בולט אך עם טווח תנועה שנמדד כתקין ובלי ממצא נוירולוגי — ייתקל בפער בין מה שהוא מרגיש לבין מה שנרשם.

2. הגב העליון מתומחר נמוך במיוחד

השוו בין שלושת אזורי עמוד השדרה בהגבלת תנועה:

• צווארי — 37(5): 10% / 20% / 30%
• מותני — 37(7): 10% / 20% / 30%
• גבי — 37(6): 0% להגבלה קלה, ו-10% בלבד לבינונית או קשה

הגב האמצעי־עליון פשוט מתומחר אחרת בתקנות. זו אינה טעות של הוועדה — כך כתוב.

3. קיבוע והגבלת תנועה הם שני עולמות

קיבוע (אנקילוזיס) פותח בסעיפים 37(1)–37(4) בטווח של 10%–100%, בעוד הגבלת תנועה נעצרת ב-30%. ההבחנה בין "נוח" ל"בלתי נוח" מוגדרת בתקנות עצמן: זווית העולה על 30° ביחס לקו המאונך נחשבת בלתי נוחה, ובעמוד השדרה המותני "מצב בלתי נוח" פירושו שינוי ניכר או גס ביציבה.

מה הוועדה בודקת בחדר

הבדיקה קצרה, ורוב מה שנקבע בה נשען על שלושה דברים:

• מדידת טווח תנועה — כפיפה, יישור, הטיות וסיבוב. זה המדד המרכזי כמעט בכל תת-סעיף.
• ממצא נוירולוגי — רפלקסים, תחושה, כוח גס, וסימנים כמו הרמת רגל ישרה.
• התאמה בין התלונה למסמכים — האם התיעוד הרפואי לאורך זמן תומך בתמונה שמתוארת בחדר.

מה כדאי שיהיה בתיק לפני הוועדה

• סיכומי ביקור מהרופא המטפל לאורך זמן — רצף חשוב יותר ממסמך בודד
• פענוח ההדמיה המלא (CT / MRI), ולא רק השורה האחרונה
• הפניות ומעקב אורתופדי או נוירולוגי
• תיעוד טיפולים: פיזיותרפיה, זריקות, ניתוחים
• מרשמים לתרופות כאב — הם מעידים על עוצמה ורציפות
• תיאור מדויק של המגבלה בעבודה ובבית, במונחים של פעולות

הטעות שחוזרת: להגיע לוועדה עם ההדמיה בלבד. ההדמיה מסבירה למה כואב — היא לא קובעת את האחוז.

איך אנחנו מסייעים

ביד עוטפת אנחנו מסייעים להיערך לוועדה הרפואית: מעבר על התיק, איתור חוסרים בתיעוד, הסבר על הסעיף הרלוונטי ומה הוא בוחן, וסיוע בהכנת המסמכים. איננו מייצגים בוועדות ואיננו מעניקים ייעוץ רפואי או משפטי — הקביעה היא של הוועדה בלבד.